דף הבית -> אבא בלוג -> מבט על אבא טרי בחודש שלאחר הלידה
    מבט על אבא טרי בחודש שלאחר הלידה, טראומת לידה, חגית בן שחר

    מבט על אבא טרי בחודש שלאחר הלידה

    כשעופרי נולדה, אחרי שעות ארוכות של כאב והתרגשות הניחה אותה המיילדת על בטן אמה, תמר. יובל אביה הטרי של עופרי עמד מהצד וצילם. נרגש עד מאוד, חיפש עוד ועוד זוויות-צילום של הזוג שנוצר לנגד עיניו – תמר ועופרי. על מה הוא חשב תוך כדי? מה הוא חש?  האם הוא ישתף מישהו ברגשותיו?

    מאת: חגית בן-שחר. חוקרת אקדמאית ומומחית לטיפול בטראומת לידה.

     

    מבט על אבא טרי בחודש שלאחר הלידה, טראומת לידה, חגית בן שחרבמשפחות מסורתיות ודתיות האב נעדר מהלידה. אפשר שהוא מתפלל בבית, לעתים הוא בחדר ההמתנה בבית החולים או נמצא בחדר הלידה אך במרחק הלכתי בטוח.

    מיד עם הלידה נוצר קשר בין עופרי לבין הוריה. נוצר חלון הזדמנויות לקרבה ואינטימיות ביניהם. הדעות חלוקות על אורכו של חלון-הזדמנויות זה, יש המעריכים אותו בשעות, אחרים בימים בודדים ויש גרסא נוספת המאמינה בחלון רחב. כך או כך בחלון זה מוטבעים ביילוד מנהגי החברה אליה הגיע הנוגעים לאינטימיות ולקשר. הטבעה זו תלווה אותו לאורך כל חייו. הטבע דואג שהורמון עתיר רגש ילווה את תהליך ההתקשרות בין היילוד להוריו, שמו אוקסיטוצין  – "הורמון האהבה". הורמון המבטיח טיפול והשגחה בעופרי למרות בכייה, למרות האתגר הלא פשוט בגידולה.

    במהלך הלידה ולאחריה הופרש האוקסיטוצין בכמויות מכובדות בגופה של תמר ובמקביל גם אצל עופרי בכדי להכין אותן לקשר. הוא יופרש המשך אצל שתיהן בזמני ההנקות והטיפול בעופרי. האם האוקסיטוצין זרם גם בעורקיו של יובל האב הנרגש? בוודאי. האם באותה כמות כמו אצל תמר שזה עתה ילדה? כנראה שלא.

    האם הטבע ברא אותנו כך שהורמון האהבה מכין נשים ונשים בלבד לגידול ילדים אכפתי ואוהב? וגברים נועדו להיות העזר כנגדן?

    מבט על אבא טרי בחודש שלאחר הלידה, טראומת לידה, חגית בן שחרפרופ' רות פלדמן מאונ' בר-אילן טוענת שלאחר הלידה התמונה עשויה להשתנות. אוקסיטוצין לדבריה מופרש אצל הדמות המטפלת באופן שותף ויום-יומי בילד. במידה ותמר תחליט לחזור לעבודה חודש לאחר הלידה, ויובל ייקח חופשת לידה ויישאר בבית עם עופרי. כמות האוקסיטוצין בגופו תהיה גבוהה יותר, או לפחות זהה לרמתו בגופה של תמר. (תלוי אם תמר תמשיך להניק את עופרי).

    פרופ' פלדמן מצאה שבקרב זוג אבות (גייז) רמת האוקסיטוצין בגופו של האב המטפל העיקרי גבוהה ואף זהה לרמת האוקסיטוצין בגופה של אם המטפלת בתינוקה. הטבע דאג לתינוקות שלנו בכל מקרה. גם אם מדובר במטפל עיקרי אב, או אם. נכון מופלא?

    בשנים האחרונות גדלה הכרה בתרומתו של האב בעיצוב נפשם  של ילדיו. אב המצטרף לאם והמהווה שותף אכפתי וקשוב בגידול ילדיו החל מינקותם מהווה גורם מנבא קריטי ביכולתם לערך עצמי, לקשר ואינטימיות בריאים בהמשך חייהם.

    עוד לפני ההיווצרות לשני ההורים ישנה השפעה על הזרע והביצית שבתוכם באמצעות "החתמה גנומית". כלומר אילו גנים יהיו דומיננטיים בעובר העתידי ואילו פחות.

    היריון ולידה דורשים מבני הזוג משאבים וכוחות. נוכחותו הפעילה של בן-הזוג משמעותית להצלחת טיפולי הפוריות. בהמשך, ככל שהאם-ההריונית מוקפת ביותר תמיכה והקשבה עולים סיכויי העובר להיוולד שמח ובריא. נוכחותו של האב חשובה לעובר המתפתח, כתומך, נוכח ושותף להיריון. כנ"ל בלידה ולאחריה. ומי תומך באב?

    חשוב לי לומר, שלמשפחות חד-הוריות או חד-מיניות יש תפקיד משמעותי בחברה שלנו. בהגדלת מגוון האפשרויות לחיי משפחה וגידול ילדים ובו בעת תרומתן בהתפוררות השלטון הפטריארכאלי רב חשיבות. יחד עם זאת, חשובה מאוד התמיכה באימהות/אבות החד-הוריות/יים לרווחתן/ם ולבריאות ילדיהן.

    ומה חושבים על כך האבות?

    מבט על אבא טרי בחודש שלאחר הלידה, טראומת לידה, חגית בן שחרכמטפלת בטראומת לידה פגשתי אבות שלא התאים להם להיות שותפים בלידת ילדם. ישנם אבות שמתקשים לראות את נשותיהם סובלות. נגעלים מהדם מהמראות. לעתים הדם והריחות מזכירים להם תמונות שעמלו קשה לשכוח, תמונות מהמלחמה. לא כל בן-זוג יכול להתמודד עם מראות הלידה וזה בסדר. (לא כל אישה רוצה את בן-זוגה בחדר לידה). לגברים רבים אין כלים נפשיים להתמודד עם הלידה. הם משתדלים לשמור את ההתרגשות, השאלות והמראות לעצמם מבלי לשתף איש. מדחיקים פנימה וסוגרים. כך גברים מתמודדים. דבר שעלול להזיק בהמשך לקשר בינם לבין בת-זוגם, ובינם לבין ילדיהם.

    די שכיח שאב טרי מרגיש מוזנח. עסוק ב"תלך-תבוא" מכיל את התסכולים והכעסים של בת-זוגו, האם הטריה. ובו בעת חייב להמשיך ולשאת בעול הכלכלי. "קצת סידרו אותי", אמר יובל, "לאורך ההיריון תמר ואני התרגשנו יחד. דאגנו יחד לקראת הבדיקות… פנטזנו יחד על עופרי. השם שלה 'עופרי' זה אפילו רעיון שלי ומאז שהבאנו אותה הביתה… אני קצת ממודר… על תקן של שליח. לאף אחד לא איכפת מה שלומי?… קצת סידרו אותי…"

    כמובן המצב האידאלי הנו שבו הגבר שותף מלא בעיבוד החוויה גם מכיוון האישה וגם מכיוון הסביבה,  והמגמה הזו הולכת ומתעצמת בקרב משפחות רבות בישראל. אולם עדיין קיימים לא מעט גברים שמצד אחד שותפים ומעורבים באופן מלא, ומצד שני חשים שהם עדיין סוג של לוויניים בכל ההתרגשות של חווית התרחבות המשפחה. במקרים כאלו יש לשקול פנייה לתמיכה מקצועית אישית או משפחתית.

    הכותבת: חגית בן-שחר (MA)– מהמובילות בישראל בטיפול ומניעה של טראומת לידה, חוקרת עצמאית. מייסדת ומנהלת את 'צפרא' – מרחב לימוד וחקר הפסיכולוגיה של ראשית החיים. מרצה ותיקה ומבוקשת באקדמיה ומחוצה לה. מחברת 'השחר של העידן השלישי' העוסק במיניות ומגדר ושוקדת כיום על ספר נוסף העוסק בראשית החיים וההיסטוריה של הלידה.

    אודות מערכת 2bdaddy

    מערכת 2Bdaddy זו קבוצה של אנשים שהחליטה לומר ובגלוי שהורות אינה תלוית מגדר, הורות היא אוניברסאלית, הורות אינה רק אמא ו/או רק אבא, הורות היא גם וגם... אז הקמנו אתר, יש לנו כותבים וכותבות, ולפעמים יש דברים שאנחנו רוצים להעלות לסדר היום. מערכת 2bdaddy היא אותם אנשים מאחורי הקלעים ופועלים - עבורכם/ן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *